<h1>ספר "והזהיר" מיוחס למר חפץ אלוף — פר' בשלח</h1>
<h2>דף קכג.</h2>
ויצעקו בני ישראל אל ה', ראו הים לפניהם ופרעה מאחריהם. משל ליונה שברחה מפני הנץ, ונכנסה במערה, ובה נחש, מה עשו יש[ראל] תפשו אומנות אבותיהם בידיהם, באברהם כתיב, (וילך למסעיו אל מקום מזבח) [וילך למסעיו וגו' אל מקום המזבח וגו' ויקרא שם אברם בשם ה'] (בראשית י"ג) ביצחק כתיב, ויצא יצחק לשוח (שם כ"ד), ביעקב כתיב, ויפגע במקום (שם כ"ח) וכתיב אל תיראי תולעת יעקב (ישעי' מ"א), מה תולעת (הזה) [הזאת] פיה רך ומפלת בו ארזים קשים, כך כנסת ישראל מפילים בתפילת פיהם מלכים, שנמשלו כארזים, שנא' הנה אשור ארז בלבנון (יחזקאל ל"א) וכתיב וישבר ה' את ארזי הלבנון (תהלים כ"ט) וכן יעקב אבינו אמר ליוסף, ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי (בראשית מ"ח), חרבי זו תפילה, ובקשתי זו בקשה, וכן דוד אמר, כי לא בקשתי אבטח, וחרבי לא תושיעני (תהלים מ"ד) אלא כי הושעתנו מצרינו, וכתיב כי לא בחרבם ירשו ארץ (שם), אלא כי ימינך וזרועך ואור פניך.
